בשנים האחרונות ראינו יותר ויותר אנשים שהחליטו לתעד את סיפור חייהם של קרוב משפחה יקר, כגון סבא שהגיע לגיל 90, או אמא שהגיעה לגיל 80, בספר שנכתב עבורם. בכאלה הפקות, פונים לחברה שמתמחתה בכתיבת סיפורי חיים, מקיימים מספר מפגשים בין כותב הספר לבין גיבור הסיפור עבורו רוצים לכתוב את הספר. ברוב המקרים, כותב הספר מתחקר את אותו אדם במהלך הפגישות, מקליט את השיחות ביניהם, ואחריי מספר חודשים מקבלים סיפור שכתוב בצורה נהדרת, על ידי אדם שיודע לכתוב ולספר סיפור. 

אין ספק, זו מזכרת נהדרת מאדם קרוב לליבנו, ולכן ישנן די הרבה חברות שמספקות כאלה ספרים עם סיפורי חיים. הבעיה העיקרית, מעבר לעלות הפקה של כזה ספר שהיא מאוד יקרה, זה שהסיפור חיים מעובד בצורה כזו שיהיה מעניין, כמו בכל ספר עלילתי. לצערי כבר שמעתי כמה ילדים שתכננו לכתוב 'עץ משפחתי' עבור עבודה לבית הספר, וטענו שהסיפור של סבא נשמע כמו: אגדות אלף לילה ולילה. קשה להאמין שהסיפורים אכן אמיתיים, בעיקר כי עובדו בכדי שיהיו מעניינים. 

 

בדיוק את בעיית האמינות של סיפור החיים שמוצג בספרים, סרטי סיפור חיים באו לפתור. כאן הסיפור מסופר בלייב על ידי האדם שעבורו מבצעים את הסרט, במילים שלו מול מצלמת הוידאו, או על ידי סיפורים שמספרים למצלמה חברים וקרובי משפחה של גיבור הסרט. יכול להיות שחלק מהדברים המסופרים קצת 'מיופים' על ידי מי שמציג את הסיפורים מול המצלמה, אבל הם עדיין נשמעים מאוד אמינים, כי מסופרים בוידאו, שזה הכי אותנטי. אין כותב סיפורים שמסגנן ומייצר סיפורי גבורה שלא היו ולא נבראו, העיקר שהסיפור יהיה מעניין. כאן הכל מגיע ממקור ראשון, בלי סגנון. הכי אמיתי שאפשר!

בנוסף, עלות הפקת סרט סיפור חיים נמוכה משמעותית, בוודאי ביחס לעלות הפקת ספר סיפור חיים, וכמובן ביחס לעלות השכפול וההפצה לכל המשפחה של סרט סיפור החיים, ביחס לעלות הדפסת עותקים רבים של הספר. 

ואים רוצים לשמר את המורשת של האבא/אמא/סבא/סבתא, ולהנחיל אותה לדורות הצעירים, שפה קולנועית הרבה יותר מתאימה לדור הצעיר, שקורא פחות ופחות, ונמצא במסכים רוב הזמן. סרט ידבר אליו, כמובן במידה ונעשה בצורה מקצועית ומעניינת, וישדר אמינות ולא המצאות 'אלף לילה ולילה'. את זה בדיוק סרט סיפור חיים מקצועי יעשה, וישמר את הזכרון המשפחתי לדורות. הסרט גם לא נשחק כמו ספר, כי מדובר על קובץ דיגיטלי שאפשר לשמור בענן המשפחתי, או בערוץ יוטיוב שמוקם לטובת העץ המשפחתי, ונגיש לכל בני המשפחה והחברים, תוך הגבלת התפוצה על פי החלטת המשפחה.

 

 

סרט ביוגרפי, בו גיבור הסרט מספר את סיפור חייו למצלמה, הוא בהחלט מזכרת מצויינת ומהנה לכל המשפחה. ניתן לשדרג את הסרט התיעודי בצורה משמעותית ומרגשת, באמצעות שני דברים הקשורים להפקה:

1. הפקת הסרט התיעודי בסגנון 'חיים שכאלה'- סרט 'חיים שכאלה', לצעירים שביננו, שלא מכירים את תוכנית הטלוויזיה המיתולוגית 'חיים שכאלה', הינו סגנון בו לא רק הגיבור של הסרט מספר את תולדות חייו, אלא גם חברים וקובי משפחה שהיו שותפים לחלק מסיפור חייו של הגיבור, מספרים בקולם את הסיפור שהיו מעורבים בו, ומחזקים את הסיפור של הגיבור בצורה כנה ומרגשת, ולפעמים גם בצורה היתולית, בהתאם לסיפור החיים הרלוונטי. לכזו הפקה קוראים סרט חיים שכאלה.

2. צילום במקומות האירוע ולא רק בבית- ברוב המקרים סרט סיפור חיים מצולם בבית של מספר הסיפור, ומלווה בצילומי סטילס ממקומות בהם מסופר הסיפור. אבל, הרבה יותר אמיתי ומרגש, לצאת למקומות בהם הסיפור נוגע, ודווקא במקומות אלה האדם יספר את הסיפור הרלוונטי לאותו מקום. מסתבר, שכאשר מנסים להיזכר בסיפור שקרה לפני שנים רבות, במידה ונמצאים במקום בו אירע האירוע, נזכרים בפרטי פרטים של האירוע, כאילו זה קרה אתמול, וצורת הסיפור אז גם הרבה יותר כנה ומרגשת. אבל, מכיוון שבדרך כלל מדובר על אנשים מבוגרים אשר עבורם מפיקים את הסרט, לא קל להגיע למקומות רבים ושונים. מומלץ לבצע תחקיר מעמיק על סיפור החיים של אותו אדם, ולהחליט על מספר מצומצם של מקומות אליהם נוסעים, בהנחה שהם באמת משמעותיים מבחינת הסיפור.