סרט תיעודי, או סרט דוקומנטרי, הוא סרט קולנוע שמטרתו לתעד בצורה הכי אמינה את המציאות- בניגוד לסרט עלילתי שמטרתו להציג סרט בדוי (גם אם מדובר על סרט המבוסס על אירוע אמיתי). סרטים תיעודיים, או סרטים דוקומנטריים, בדרך כלל נועדו לציבור הרחב, ואמורים להיות מעניינים וחשובים עבור הציבור הרחב. בהרבה מקרים, הנושאים הם כאלה שקשורים למדינה, לאירועים משמעותיים בחיי המדינה ובהיסטוריה שלה, ובדרך כלל מתמקדים באנשים מסויימים שקשורים לאותו נושא, כך שהמידע שמתועד יהיה הכי אמין, ויתבסס על אנשים שהיו חלק מאותו נושא. עלות ההפקה של סרטים תיעודיים בדרך כלל מאוד יקרה, מדובר על סכומים של מאות אלפי שקלים רבים. לכן, הפקות של סרטי קולנוע דוקומנטריים יהיו מבוססים על תקציב שחברת ההפקות קיבלה מקרן קולנוע, כגון: קרן רבינוביץ, קרן גשר, הקרן החדשה, וכן הלאה.

 

אם סרט תיעודי אמור לעניין את הציבור הרחב, סרט תיעודי-אישי מתמקד באדם ספציפי, ובסיפור המיוחד שלו, ומכיוון שמדובר באדם מסויים, שהוא בדרך כלל לא מפורסם, הסרט התיעודי-אישי שנעשה עבורו ועליו, אמור לעניין בעיקר את משפחתו הקרובה ואולי גם את חבריו, ואת כל מי שמכיר את האדם שבסרט. אפילו אם הסיפור של אותו אדם מרתק, וקשור בקשר הדוק להיסטוריה של ארץ ישראל, מעצם זה שהאדם אינו מוכר, סביר שהסרט לא יהיה מעניין עבור הציבור הרחב. לכן, בדרך כלל הפקה של סרט תיעודי-אישי נעשית בהזמנה פרטית, של האדם שעבורו מפיקים את הסרט, או של משפחתו, והסרט ברוב המקרים יוצג למשפחה הקרובה ולחברים, וישמש מזכרת נצח לכל המשפחה.
 

 

לסיכום, סרט תיעודי-אישי נועד לספר אירועים מרכזיים מחייו של אדם פרטי, שהוא זה שהזמין גם את ההפקה, והסרט נועד להצגה למשפחה הקרובה ולחברים. סרט תיעודי-משפחתי מספר אירועים מרכזיים מחיי משפחה שלמה.


 

 

סרט תיעודי-משפחתי הוא בעצם בדיוק כמו סרט תיעודי-אישי, רק שהפעם הסיפור הוא לא על אדם בודד, אלא סיפורה של כל המשפחה. גם כאן ההפקה מבוססת על הזמנה פרטית של המשפחה, לכיסוי כל עלויות ההפקה, ולא על מימון מקרנות ציבוריות, כי שוב העיניין של הסרט הוא עבור המשפחה והקרובים אליה, ולא של הציבור הרחב.
 

 

עלות ההפקה של סרטים תיעודיים אישיים, או סרטים משפחתיים, נקבעת בעיקר על ידי המזמין. יש הרבה מאוד מרכיבים בהפקה, שמשנים משמעותית את העלות הכללית. עיקר מרכיבי העלות הם:

1. עומק התחקיר- כמה זמן נדרש על מנת לעבור ביחד עם המספר של הסרט התיעודי-אישי, או עם המספרים של סרט תיעודי-משפחתי, על מנת להכיר לעומק את סיפור החיים, ובכדי לקבל החלטה על איזה נושאים הסרט הולך להתמקד.

2. סגנון הסרט- האם הולכים על סרט בסיסי, בו המספר יושב מול מצלמה ומספר את סיפור חייו, וממנו עורכים את הסרט הסופי, או מדובר על סרט בסגנון 'חיים שכאלה', בו מדובר על מספר מספרים שנמצאים במקומות שונים, וכל אחד מהם תורם חלק מהפאזל שבונים לסיפור החיים האישי.

3. מספר ימי צילום- כל יום צילומי וידאו מאוד יקר, ובדרך כלל כשמכינים סרט תיעודי-אישי לאדם מבוגר, לא ניתן לצלם יותר מכמה שעות בכל יום, ולפעמים מצלמים כמה שעות בבוקר, ועוד כמה שעות אחר הצהרים, כך שהיעילות צילום נמוכה יחסית, מה שמחייב מספר ימי צילום רבים על מנת לסגור את סיפור החיים בצורה מקיפה ומהימנה.

4. מקומות הצילומים- האם מדובר על צילום בבית המספר, או שמעדיפים לצאת למקומות בהם אירעו חלקים מסיפור החיים, ולצלם אותם בצורה הכי מהימנה רק באותם מקומות. כבר היו לנו סרטים תיעודיים-משפחתיים, בהם צוות שלנו חצא עם המספר לאירופה, על מנת להציג את הסיפור במקום ההתרחשות.

5. חומרי גלם של המספר- בכל הפקה של סרט תיעודי-אישי, או תיעודי-משפחתי, משלבים חומרי גלם שקיימים אצל המספרים, כמו סרטוני וידאו שהם צילמו, או תמונות סטילס מתקופות שונות, שרלוונטיות לסיפור. 

6. סרטוני ארכיון- מכיוון שבדרך כלל סרטים דוקו-אישיים נוגעים לסיפורים מהעבר, יש חשיבות לשלב קטעי ארכיון רלוונטים לסיפור. במקרה כזה עלות ההפקה גדלה משמעותית, כי קטעי ארכיון בדרך כלל מאוד יקרים. 


7. אורך הסרט הסופי- מניסיוננו, סרט תיעודי-אישי צריך להיות באורך של כ- 20-30 דקות, על מנת להתמקד באירועים מרכזיים בחיי המספר, לקבלת סרט מעניין. אבל, הרבה לקוחות מעדיפים שהסרט יהיה מקיף, ובמקום להתמקד באירועים ספציפיים, דווקא לספר את כל סיפור חייו של המספר. במקרים אלה, הסרט מתארך לכ- 60 דקות, ואיתו כמובן עלות ההפקה גדלה משמעותית.