צילום סטילס לשיווק מוצרים - רקע
 
       מאת: ארנון תוסייה-כהן, צלם
 
לקוח, המתכנן חומר שיווקי עבור מוצריו, יודע כי עולם הצילום עבר במהלך השנים האחרונות מהפכה. הוא מודע כי הצילום הדיגיטאלי הפך נגיש ביותר. תוך פרק זמן קצר הוחלפו רוב מצלמות הפילם במצלמות דיגיטאליות. יותר מזה, נוחיות הצילום וההדפסה, וכניסת המצלפונים (טלפונים סלולאריים המכילים מצלמות) יצר היקף אדיר של שימוש. מיליארדי תמונות מוצגות בתוכנות שיתוף כמו פייסבוק, פיקאסה ופליקר. אולם דווקא פשטות הצילום עלולה להטעות את הלקוח של צילום המוצרים לחשוב כי בהתאם לכך ניתן להתפשר על רמת המקצוענות לצילום סטילס בתהליך הקמפיין השיווקי.
 
במאמר זה אציג בפניכם את ההתפתחויות בתחום צילום סטילס, ואת שילובו של הצלם בתהליך אותו עובר הלקוח עם גורמים נוספים בתהליך (צלם, עורך גרפי, איש השיווק, במאי סרטי התדמית או סרטי מוצר) על מנת להשיג את התוצאה האופטימאלית.
 
כמו בכל מסע שיווקי, לפני שניגשים להפקה עצמה,  יש לזהות את הטכנולוגיה והמוצר (או השירות) ביחס לתחרות ולהגדיר את הייחוד והבידול של החברה (הבידול השיווקי). בכך, מאפשרים ללקוח הפוטנציאלי להפנים את המסרים במכלול הערוצים. מומלץ מאוד להתייעץ עם יועצי שיווק לצורך גיבוש הבידול השיווקי של החברה.
 
צילום הסטילס הוא חלק קריטי במיתוג המוצר. שימוש מושכל בצילום מתוכנן, שבו מודגש אופיו של המוצר או המרכיב הרלוונטי למסר, ושילוב של עיבוד פוטושופ (שאת יתרונותיו והטכניקות הקשורות אליו אפרט בחלקו השני של המאמר), מאפשר למשל לסרט התדמית להקפיא את הדימוי, או להדגיש מרכיבים שלו בפורמט הנדרש להעברת המסר.
 
 
בשלב הבא יש לתרגם את המסרים השיווקיים לשפה העיצובית. מצד אחד יש ליצור אחידות (פונטים, פלאטה של צבעים, צורות וכו') ומצד שני אפיון מפורט של העיצוב במדיות השונות.
 
לענייננו, בשלב זה יש להיפגש עם הצלם ולשלב אותו בעשייה. יש להגדיר את המוצר הנדרש, וכן להחליט האם מצלמים את המוצר כולו או מרכיבים שלו, האם על רקע סביבתו הטבעית או רקע מלאכותי, האם בהשוואה לפריטים  אחרים (לדוגמא על מנת להדגיש גודל, ניתן לצלם ליד מדגים) או בהשוואה למוצרים אחרים אותם הלקוח הפוטנציאלי מכיר. האם נדרש עיבוד יוקרתי (למשל זוהר) או ישיר (למוצר המשדר פונקציונאליות טהורה).
 
יש לאפיין את צילום המוצרים הן באופן כללי, והן בתיאום עם איש המקצוע האמון על המדיה (מעצב האתר, במאי סרט התדמית או סרט מוצר, או המעצב הגראפי של הברושור), ואת שילוב צילום הסטילס בכל מדיה והייחודיות שלה. האפיון כולל: 

• פרמטרים כלליים המגדירים את המסר השיווקי - צבעי רקע, זווית צילום, עומק שדה, תאורה (ניגודית \ שטוחה), האם ליצור תחושה של עומק ועובי או ליצור תחושת השטחה וכו' 
   
• פרמטרים ספציפיים למדיה המיועדת:
  • ברושורים - גודל צילום הסטילס והרזולוציה שלו המפורט מספיק על מנת לזהות את הפרטים, אך לא משתלט על הברושור. התאמת הצבעים והתאורה למרכיבים אחרים
  • אתר אינטרנט- התאמת הגודל (רזולוציה) והפרטים (האם להדגיש מרכיבים או תמונה כוללת של המוצר) לעמוד המבוקש. מצד שני רזולוציה נוספת על מנת לאפשר פתיחת הדימוי לגודל מסך מקסימאלי. סביר לצפות לכמות תמונות גדולה יותר באתר מאשר בברושור.
  • פלקאט או שלט חוצות - רזולוציה ופורמט מתאימים, צבעים מתאימים והתאמה לפורמט והמסר הכלליים. כאן מדובר בדרך כלל בתמונה בודדת באיכות ורזולוציה מקסימליים.
  • סרט תדמית או סרט מוצר – השתלבות בפורמט והצבעים של הסרט. שילוב זוויות ופרטים עקב הצורך ביותר מאשר זווית אחת, התמקדות בפרטים קטנים וכד.

 מכאן, אני רוצה להציג את השינויים הטכנולוגיים שמשפיעים על צילום המוצרים, ואיך אתה, הלקוח יכול לנצל את אפשרויות אלה, אך לא ליפול למלכודת של שימוש לא מקצועי ביכולות.
 
על מנת להבין את הכלים והשימושים, יש להבין מספר מושגי יסוד. מושגים אלה יעזרו לנו בהמשך להבין מה הטכנולוגיות והכלים הנכונים ליצירת הכלים השיווקיים אותם ברצוננו ליצור, כפי שהצגנו בחלק הראשון.
 
המושג הראשון, ובוודאי המוכר מכולם הינו הקובץ הדיגיטאלי. קובץ דיגיטאלי הוא אוסף של נתונים הנשמרים במחשבים ושרתים. קבצים אלה מכילים סדרה של מספרים על פי פורמט ידוע מראש. פורמטים כאלה קיימים עבור קבצים לתמונות סטילס (הידוע בין כולם והשימושי בחיי היומיום הינו JPG, אך קיימים פורמטים אחרים לצילומים כמו TIFF אם GIF המיועדים לשימושים ספציפיים אחרים. קבצים כאלה, בפורמטים אחרים, יכולים לשמש לוידאו (MOV,MP4  ועוד) או למוזיקה MP3, WMA) וכו').
 
כל אחד מהקבצים האלה ניתן להציג בעזרת תוכנה מתאימה, או בעזרת תוכנות ספציפיות, לעבד. לדוגמא במוזיקה ניתן לחבר מספר כלים שהוקלטו בנפרד ויצרו קבצים, לקובץ אחד המאחד אותם למוזיקה רב כלית. בצורה דומה, ישנן תוכנות המיועדות להצגת תמונות סטילס, אם מקומית במחשב או באתר על רשת האינטרנט, או תוכנות המיועדות לעיבוד תמונה, כמו שינוי רקע, תאורה, וכו'. התוכנה הידועה ביותר ובשימוש כל צלם מקצועי הינה PHOTOSHOP. ישנן תוכנות נוספות המאפשרות עיבוד, אך זו התוכנה החזקה אם כי מורכבת ביותר לשימוש. בהמשך אציג מספר דוגמאות לשימוש בתוכנה כזו.
 
כלי עיקרי בתיקו של הצלם הינה כמובן המצלמה. רוב הצילום היום מבוצע במצלמות דיגיטאליות למיניהן, אך במקרים ספציפיים עדיין מצלמים בפילם, אולם אחרי פיתוח הסרט כמעט תמיד ייסרק הסרט ויהפוך לקובץ דיגיטאלי, בו ישתמשו הצלם והמעצב.
 
מה הן סוגי המצלמות שבשימוש מקצועי?
 
למעשה בצילום המקצועי משתמשים בשני סוגי מצלמות עיקריות:
 

1. (Digital Single Lens Reflex) DSLR- מצלמה בפורמט דומה לפילם 35 מ"מ, ניתן להחליף עדשות בהתאם לתוצאה המבוקשת (רצוי לצלם בפורמט FULL FRAME, המביא לידי ביטוי מקסימאלי את יכולות העדשות). היתרון הגדול של פורמט זה הינו בגמישות גבוהה לעבודה הן בסטודיו והן בחוץ, ניתן לחבר לו עדשות איכותיות ולסנכרן ציוד תאורה חיצוני (פלאשים). מתאים במיוחד למטרות של שילוב בווידאו, ברושורים, פוסטרים, אתרים וכו'.
2. MF (Medium Format)- בשימוש כאשר נדרש צילום באיכות גבוהה יותר, מתאים בעיקר לפוסטרים בגדלי ענק וכו'. איכות העדשות גבוהה אך גמישות הצילום מוגבלת ומתאימה בעיקר לסטודיו. בדרך כלל מצלמים בפילם. קיימות אמנם מצלמות בפורמט בינוני דיגיטאליות, אך עלותן עדיין גבוהה  ביותר.