מקובל לחשוב, שהפקת סרטים הינה יקרה, מעצם זה שנדרשים צוותים גדולים להפקה, ציוד צילום מאוד יקר, תוכנות עריכה מאוד מתוחכמות, ומחשבי על. אכן, עד לפני עשר שנים, זה היה די נכון.
בשנים האחרונות, מחיר ציוד הצילום המקצועי ירד משמעותית, אין יותר צורך במערכות תאורה מורכבות, ניתן לעבוד עם צוותי צילום קטנים, תוכנות העריכה מאוד הוזלו, ומחשבי העריכה הם מחשבים ביתיים משודרגים.
כלומר, הציוד כיום מאפשר הפקות במחירים סבירים, שמתאימים גם להפקות פרטיות, כגון:
סרטים ביוגרפים,
סרטים דוקו-אישיים,
סרטים לאירועים, וגם להפקות מסחריות, כגון:
סרטי תדמית או
סרטי מוצר, גם לעסקים קטנים ובינוניים, ובעלויות סבירות.
למרות זאת, גם כיום הפקת סרטים הינה יקרה. הסיבה העיקרית הינה הקיבעון של חברות ההפקה, שעדיין "תקועות" עם תפישה מיושנת של עלויות הפקה, וגם הרצון של חברות ההפקה להפיק סרטים שנראים "מיליון דולר". אז, השמיים הם הגבול. ניתן לכל הפקה לצאת עם צוות של: צלם, עוזר צלם, מקליט, תאורן, עוזר תאורן, מאפרת, אחראי לוקיישן, מנהל הפקה ובמאי. בכל עריכה, לשלב אפקטים מתוחכמים, אנימציה, פירוטכניקה, תלת-מימד, "רעש וצלצולים" ועוד כיד הדמיון של העורכים. והמוצר המוגמר אכן נראה מדהים, וברור שהושקעו בו סכומי עתק. יש אפילו לקוחות שמרוצים מכך. שיבורכו! אבל, אני כצופה מיד שואל את עצמי: "מה רצו לומר בסרט הזה"? בתוך כל המהומה, התוכן הולך לאיבוד.
אחרי הרבה מאוד שנות עבודה בחברות הייטק, הבנתי
שהתוכן הוא המלך. מאוד חשוב מה אתה רוצה להגיד, וכמעט לא חשוב איך אתה אומר את זה. כשהתוכן חזק וברור, צורת ההפקה רק צריכה לשרת את התוכן, ולא חלילה להסתיר אותו ולעטוף אותו ברעש וצלצולים. במקרה שבו התוכן הולך לאיבוד- נגרם יותר נזק מתועלת.
ביהב הפקות וידאו, פתחנו טכניקת הפקה מינימליסטית, ששמה את עיקר הדגש על התחקיר ובניית תסריט, קרי- התוכן. לימוד מעמיק של כל נושא, ביחד עם יכולות כתיבה הן שיווקית, והן סיפורית, מאפשרות ליצור תכנים מעניינים, מרגשים, כנים ואמיתיים, שאותם ניתן בקלות להעביר למסך באמצעים קולנועיים, בלי לנפח את עלות ההפקה.
לסיכום, הפקת סרטים בתקציב מוגבל אפשרית גם בסרטים פרטיים-אישיים, וגם בסרטים מסחריים. צריך להבין שהתוכן הוא המרכיב העיקרי, והאמצעים הקולנועיים נועדו אך ורק לשרת את התוכן, ולא חלילה להסתיר אותו.
